הערה על מעמדם הנורמטיבי של חוקי התקציב בעקבות בג"צ 98/1438 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות
חוקי-היסוד משנת 1992 ועניין בנק המזרחי משנת 1995 ביססו בישראל את מעמדם העליון של חוקי-היסוד. פסק הדין בעניין בנק המזרחי העלה את חוקי-היסוד כולם, ולא רק את אלה העוסקים בזכויות אדם, למדרג נורמטיבי "על-חוקי". בדברים המובאים להלן אטען שלוש טענות עיקריות. החוט המקשר בין שלוש הטענות הוא, לדעתי , חולשתה של ההנמקה סביב הסוגיות החוקתיות. ראשית, לא ניתן כיום לבסס, תאורטית, מעמד נורמטיבי נחות לחוק התקציב השנתי. שנית, חוק יסודות התקציב אינו בהכרח מתאים לקטגוריה הקלאסית של כנסת המגבילה עצמה בחקיקה רגילה , בענייני הליכים ופרוצדורה. שלישית, לא ניתן לבסס, לדעתי, יצירה עקרונית של "מדרגות" בתוך רובדי החקיקה, ללא תאוריה יוריספרודנטלית המאפשרת זאת. אציג תחילה את עובדות המקרה ואת דעות השופטים.